באחד מימי ספטמבר בשנת 1987, הגעתי כבכל יום למקום עבודתי בחברת תדיראן מחשבים. במקום חיכה צוות של צלמים ואיתם היחצ”ן הנודע ניסו כהן ז”ל. באותה תקופה לא חסר אקשן במקום עבודתי. תערוכות. ביקורים של האמן יעקב אגם, שהיה לקוח, ומאוחר יותר עברתי לעבוד עבורו באופן אישי. פינת המחשב ב”זהו זה”, להקת משינה שהקליטה את אחד השירים הדיגיטלים הראשונים אשר נשמר על דיסקט אמיגה והופץ עם מחשבים חדשים. וכמובן סמס הררי, טייס בחיל האוויר, קברניט באל על, שהיה אחד מכתבי המחשבים אשר ליוו את הדרך הארוכה שעשה המחשב האישי החל מצעדיו הראשונים, והיה מי שליווה אותי במהלך פיתוח תוכנת “רשומון”.
מי שהיה אמור לטוס לצד סמס הררי, על מנת להדגים סימולטור טיסה, ראשון מסוגו, אשר איפשר אינטרקציה בין שני טייסים, באופן שבו כל טייס ראה את רעהו ויכל להגיב לו, לטוס לצידו ואף לנהל מולו קרבות אוויר, לא הגיע. אני החלפתי אותו, ומאחר ובמקרה התעניינתי בנושא ומאחוריי אף מספר מועט של שיעורי טיס שלקחתי בהזדמנויות שונות, ובמקומות שונים בעולם, וכמובן שעות טיסה רבות על אותו סימולטור, שמחתי לקפוץ למים ולהמריא…
התוצאה, סדרה של כתבות. ניסו כהן ידע לשכפל את ההצלחה, וכך מצאתי כתבות דומות במעריב (מאת טל שחף), אנשים ומחשבים ועיתונים נוספים. הנה הכתבה במעריב. סמס הררי שבאותה תקופה שירת באופן פעיל בחיל האוויר, ביקש להופיע בשם בדוי, וכך גם (בלי שביקשתי) מופיע בכתבה שמי הפרטי בלבד….
ולסיום, הדבר הכי קרוב לחוויה עצמה…
Michael Haephrati - Personal Blog 