ויקיליקס הישראלי

היום פורסם כי גם בישראל יש אתר הטוען לכתר: ויקיליקס הישראלי. לפי יוצרי הבלוג, בבלוג ייחשפו מחדלי המערכת האמיתיים, אך להבדיל מאתר ויקיליקס העולמי, לא ייחשף בבלוג מידע העלול לפגוע בבטחון מדינת ישראל.

בפרסום הראשון בבלוג, מפורסמים פרטיה של סבתם של התינוקות אשר אושפזו שבורי עצמות, ואשר אחד מהם נפטר. לטענת האתר, נגד סבתם של התינוקות, אשר נמצאת ביחד עם בעלה במעצר בית, ישנן טענות רבות על לכאורה ניתוק ילדים מהוריהם שלא כדין. המידע פורסם גם בבלוג פרטי אחרי בשם “לשכת רווחה גבעתיים” אשר מאחוריו עומדת הבלוגרית, לורי שם-טוב, שבלוג נוסף שלה מתפרסם בקפה דה מרקר.

מי עומד מאחורי הבלוג החדש? ובכן, מדובר בבלוג המפורסם בפלטפורמת הבלוגים של גוגל – Blogger, ופרופיל בעל הבלוג אינו חושף הרבה. בעבר פורסמו פרטי מידע מאתר Wikileaks הנוגעים לישראל, כמו למשל במאמר הבא של עופר אדרת, אולם הפעם מדובר בניסיון ליצור גירסה ישראלית עצמאית אשר אינו תלויה באתר Wikileaks העולמי.

למה אני נגד מתקפת התגובה של ההאקרים הישראלים נגד אזרחים

בימים האחרונים אנו שומעים על האקרים ישראלים או פרו ישראלים שתוקפים חזרה מטרות כגון אזרחים סעודים, אתרי אינטרנט ערביים, או מפרסמים פרטי חשבונות וכרטיסי אשראי של סעודים או ערבים. אני מצידי, פעלתי בתחילת הפרשה וסגרתי להאקר את החשבון.

בחלק מהמתקפות, צורף גם מסר בנוסח: “תראו איך אתם עכשיו אוכלים אותה בגלל האח שלכם 0xOmar…”.

בשמיעה (או קריאה) ראשונה, זה עושה הרגשה טובה ותחושה שהנה, אנחנו משיבים מלחמה לנבלות האלה ושפעם הבאה לא יתעסקו איתנו. גם אני חייכתי מתחת לשפם (שאין לי) כששמעתי על כך… ועם זאת, אני סבור שזו טעות לפעול בדרך הזו ושזה לא יוביל לשום מקום.

ברמה החוקית, למי שלא יודע, ביצוע עבירת מחשב בישראל כנגד אדם או יעד במדינה אחרת, כולל מדינה ערבית, הנו עבירה על החוק הישראלי. שנית, רוב הקורבנות (אם לא כל הקורבנות) של מתקפות מסוג זה אינם אשמים ואינם תומכים באותה קבוצת האקרים.

אם מישהו מאותם האקרים ישראלים איתר נקודתית חבר בקבוצת ההאקרים ויכול לגרום למחשב האישי שלו להעלות עשן ושכל תכולת הדיסק שלו תימחק, אז בבקשה, ועל אותו משקל, שאפו למי שהפיל את האתר של 0xOmar, אבל ככל שמדובר בטרור נגד חפים מפשע, הרי שלתפיסתי, טרור נגד אזרחים (סעודים) אינו תגובה הולמת או ראויה לטרור נגד אזרחים (ישראלים). לא זו הדרך.

הדבר משול להפגזת מטרות אזרחיות ואזרחים חפים מפשע, בתגובה לפיגוע חבלני בישראל. יש אנשים שתומכים בסוג תגובה כזה. אני לא נמנה עליהם. במידה לא מועטה, תגובה כזו רק מחלישה אותנו ולא מחזקת. היא מטשטשת ומסיטה את הפוקוס מעוצמת מעשיו המזעזעים של 0xOmar וקבוצת ההאקרים, וכך הופכת את השבת המלחמה הצודקת שעלינו לנהל נגדם לסוג של  “קרב כנופיות רחוב” בה זה תוקף את זה וזה תוקף חזרה.

ישנם אלה שמצדיקים פעולה מסוג זה כל עוד מדובר באזרחים של מדינת אויב אולם אני סבור שלא זה הקריטריון. מה פשע אזרח סעודי שפרטי כרטיס האשראי שלו נגנבו ופורסמו וכלל אין לו קשר להאקינג, ואולי בכלל אינו מבין במחשבים?

חבר ששאלתי אותו על כך ענה שהלב נמצא עם מי שתוקף בחזרה, ומעלה בכך במעט את המורל הלאומי (אם כי בדרך ילדותית משהו, ותוך כדי “ירידה לרמתם”) ועם זאת, חוק הוא חוק גם אם אינו חכם (שכן מדובר כאן במדינות אויב). טוב, אני מאלה שחלמו (ותמיד יחלמו) על היום שבו ישרור שלום באיזורינו ואפשר יהיה לקחת את האוטו לנסיעה לאירופה דרך טורקיה…

התגובה למתקפת קבוצת ההאקרים צריכה להיות ממוקדת, זאת לצד השקעה בהקשחת ההגנה, כמו למשל קביעת דרישות סף לאתרי אינטרנט השומרים פרטים אישיים, וגם אלה שקולטים פרטים אישיים גם אם אינם שומרים פרטים אלה (למשל אתרים שמאפשרים תשלום בכרטיס אשראי דרך צד שלישי כגון Pay Pal).

לקריאה נוספת: איך הזהרתי מהפריצות לאלעל ולבורסה וגם מעללי ההאקר הסעודי.

גל של פריצות. הזהרתי! אז הזהרתי…

זה זמן לא מועט שאני מנסה להתחקות אחרי התופעה שכונתה “ההאקר הסעודי” ולמעשה מדובר בקבוצה הכוללת את : מוחמד, עומד חביב (שכפי שפורסם הוא אכן ממקסיקו, ובמקור: איחוד האמירויות), מוחמד האינדונזי, איברהים (סעודיה), מוחמד מסעודיה, עבדאללה (סעודיה) ואדם נוסף מהרשת הפלסטינאית שהגעתי אליו בדרך לא דרך ושמו רעיד.

אתמול שלחתי התרעות לכל העולם ואחותו על שתי פריצות מתוכננות. האחת לשרתי אל-על והשניה לבורסה בתל אביב.

פניתי לאנשים באל על אותם הכרתי מקשרי עבודה מהעבר. פניתי למשטרת ישראל. צייצתי בטוויטר. מה לא.

לא ממש עזר לי…

היום אני מבקש להתריע שלפי ה”חפרפרת”, היעד הבא הוא בנק בשם Alfabank.

בנוסף, עומדת להתבצע התקפה על אתר בשם Witza.net על מנת להגיע לבסיס נתונים באתר זה. הם מזכירים אדם בשם Jesse Labrocco המכונה Omniscient.

גם הפעם הועברו הודעות לנוגעים בדבר.

מיכאל האפרתי

haephrati@gmail.com

(תודה לחפרפרת Perfect Beat על המידע)

 

מעללי ההאקר הסעודי בסוף השבוע האחרון

ההאקר הסעודי והקבוצה המזוהה איתו צוברים תאוצה. הערב (14.1.2012) הופיע פרסום לא מאומת לפיו האקר בשם Omar Habib נעצר, אולם 0xOmar חי וקיים בפורומים הסגורים של הקבוצה שלו. מדאיג לגלות שקבוצת אנונימוס הודיעה על הצטרפותה להאקר הסעודי. הערב אף פרסם רשימה רביעית של מספרי כרטיסי אשראי:

האם Omar Habib = 0xOmar ?

למרות הפרסומים הלא מאומתים על מעצרו של אדם בשם Omar Habib, הרי ש0xOmar מופיע online זמן רב לאחר הפרסום השנוי במחלוקת (הזמנים, לפי שעון השרת שהוא שעה קדימה משעון ישראל).

בשבוע האחרון הועלו לאתרי התכנים PasteBin ו-PasteBay אשר במקור מיועדים למפתחי תוכנה, קבצים עם מידע על פרטי כרטיסי אשראי, פרטי כניסה לחשבונות שונים, לרבות אוניברסיטאות, אתרי שידוכים וגם אתרים בעלי זיקה לאומית / בטחונית.

אין מדובר בהאקר אחד אלא בקבוצה, שבימים האחרונים מצטרפים לה חברים נוספים, אוהדים ומעריצים. הקבוצה כוללת האקרים ממרוקו ותוניס, דרום צרפת, מדינות המפרץ הפרסי, מצרים ומדינות נוספות. כך למשל, ההאקר LulzOps אשר מפרסם רשימות משלו של חשבונות מייל וסיסמאות שנפרצו על ידו.

מחדל אבטחה באוניברסיטת בר אילן

אני רוצה להתעכב על מקרה שאני רואה בו מחדל אבטחה חמור, ולעניות דעתי מיותר – ומיד אסביר. באחד הפוסטים (שכמובן לא אחשוף כאן), פרסמה הקבוצה סקריפט לביצוע SQL Injection לאתר של אוניברסיטת בר אילן. הפעלת הסקריפט שולפת שמות משתמש וסיסמאות של סגל האוניברסיטה.

כדי להמחיש אציג את הקוד הבא, בPHP, שחלק מפרטיו מוסווים ב”*” (כדי לא לגרום לאף אחד לגרום נזק…), והוא מתייחס לאתר פיקטיבי בשם blablabla.co.il.

http://home.blablabla.co.il/hackedpage.php?id=-17+******+*****+1,unhex(hex(concat_ws(CHAR(**,%2****,%2****),
name,***,email,***,pass))),3,4+from+passwords

SQL Injection –

ניתן היה למנוע אותו באמצעות קידוד נכון של האתר ומתן הרשאות מינימליות למשתמש הקצה

כאן המקום להסביר עד כמה פשוט למנוע פריצה זו. ישנן הנחיות ברורות שאם מקפידים למלא אותן, ניתן בוודאות למנוע פריצה מסוג זה. מדובר בפריצה בה במסגרת קלט של האתר (לדוגמה: הקלדת שם משתמש, מילוי טופס, פניה דרך האתר וכד’), מכניסים במקום זאת קוד זדוני. ההאקר פרסם לינק שהוא למעשה קוד כזה. בדקתי את הלינק והפעלתו מביאה כאמור להצגה של פרטים חסויים של משתמשים וסיסמאות. מיד שלחתי הודעה לאוניברסיטה.

כדי למנוע זאת, ראשית, בכל מקום שמאפשר קלט מהמשתמש, יש לבצע וולידציה של הקלט. אם נוקטים באבטחת מידע מחמירה, אוסרים על קלט שאינו אחת מאותיות הא”ב, לרבות סימנים מיוחדים (מה שאומר שלא ניתן להשתמש בסימנים כגון: “%” או “$” וכו’). בנוסף מגדירים את האורך ואת סוג המשתנה שמבקשים מהמשתמש להקליד. לדוגמה: אם מדובר בשאלון שבו המשתמש מכניס את שנת הלידה שלו, להגביל את השדה ל-4 תווים מספריים, ועוד כיו”ב. במקרה שלפנינו, יש להגדיר את מבנה שמות המשתמש והסיסמה (אורך, תווים אסורים וכד’), ולאכוף הגבלות אלה. בנוסף, כל פריט מידע צריך להיות מאוכסן במשתנה, והגישה לדטה בייס ככל שהיא מתבצעת כפועל יוצא של קלט ממשתמש הקצה צריכה להיעשות בהרשאות הנמוכות ביותר שמאפשרות את המינימום ההכרחי. זה כמובן על קצה המזלג.

בינתיים: ממשיכים להתפרסם פרטי כרטיסי אשראי וחשבונות של ישראלים

לאור גל הפרסום של פרטי כרטיסי אשראי של ישראלים, קיים צורך לא רק לטפל בתופעה ובמקור שלה אלא גם להודיע מהר ככל האפשר לחברות האשראי ולמשתמשים. ניתן לשייך כל מספר כרטיס אשראי למנפיק שלו. הדבר נעשה על ידי תרגום 6 הספרות הראשונות של מספר כרטיס אשראי למנפיק שלו. הדבר נעשה באמצעות Bin Database.

בדרך זו ניתן לדעת אם מספר כרטיס אשראי משויך לחברה ישראלית ולפנות אליה עם הפרטים.

תוכנה קטנה שפיתחתי

פיתחתי תוכנה קטנה שמסוגלת לאתר פרסומים כאלה תוך סריקת כתובות נפוצות בלוגיקה מסויימת, והענקת דירוג לכל תוכן ושקלול מילות מפתח שנפוצות בהגיגיו של 0xOmar וכמובן חיפוש אחרי “4580” ו”5326″ (הספרות הראשונות של מספרי כרטיסי אשראי ישראלים). התוכנה סורקת עשרות דפים בשניה והעלתה תכנים רבים של ההאקר, וגם הרבה פניות נואשות (“0Xmar, בבקשה! תן לי כרטיס אשראי!).

אין כניסה לישראלים

כרגע עוברת הפעילות לאתר ש0xOmar הקים. הוא פרסם את כתובת האתר וכתב:

“Israeli people, sorry, you cannot access my site”

מדובר באתר שמפרסם קבצי ענק עם פרטי כרטיסי אשראי של ישראלים (ולא רק, יש גם פרטים של הולנדים ושל תושבי מדינות נוספות שהקבוצה הציבה לעצמה כיעד להציק להם). בעקבות חשיפת המידע, הוא נצרב והועבר ידי ה”חפרפרת” PERFECT BEAT (ומיד אסביר…), למשטרת ישראל ולגורמים הנוספים שפרטיהם נגנבו. האתר ככל הנראה נפל (או הופל…).

החפרפרת Perfect Beat

כדי להגיע אל המידע נפתח חשבון פיקטיבי, מכתובת IP זרה (דרך פרוקסי), ואצל ספק שירות חינמי במדינה ערבית, תחת שם שבואו נאמר שהוא נפוץ שם. דרך חשבון מייל זה בוצעה ההתחברות לקבוצה. מי יודע, אולי 0xOmar יחפש עכשיו את הבוגד בקרב חבריו ותתבצע עריפת ראשים…

כך נראה האתר, כפי שנמסר לי על ידי PERFECT BEAT:

האתר - אין כניסה לישראלים

כתובת הIP של האתר מובילה לחברה בשם:

Network Operations Center

100 Pinehurst Ct
Missoula, MT
US

support@sharktech.net

+1-312-275-7678

ודרך בחינת רישומי הDNS וטווח כתובות הIP שהקבוצה משתמשת בה, הובילה לחברה נוספת בשם:

VIPAR

8300 E Maplewood Ave.
Suite 400
Greenwood Village, CO
USA

האתר שלו כבר מאונדקס בגוגל:

בתמונה הבאה ניתן לראות רשימה של חברי הקבוצה, בעוד ש0xOmar מופיע כAdministrator:

בירור שערכתי העלה כי מדובר באתר של האקרים העושה שימוש בשירות בשם Army Proxy המציע כלי להענקת אנונימיות מלאה לאתרים ולגולשים. השירות הנו הסתרת כתובת IP והענקת אנונימיות לגולש. מן הסתם 0xOmar וחבורתו מפרים את תנאי השימוש בשירות זה.

בעודי כותב שורות אלה בוצעה מתקפה מסוג = Distributed Denial of Service או בקיצור (DDoS ) על Bank of America ודיווחתי עליה כאן (וגם כמובן לIC3 עליהם כתבתי כבר בפוסט אחר הנוגע לעוקץ הניגרי). המתקפה בוצעה על ידי אחד ה”brothers” שלו, וזה מדאיג מאד. בכלל קיים מידע רב (למשל מספרי כרטיסי אשראי של חשבונות בארה”ב) ש0xOmar והקבוצה שלו מעלים באתר הבא (בשפה הערבית). בעקבות בדיקה שערכתי, הגעתי לדף פייסבוק של הקבוצה. ומי עומד מאחורי דף זה? Raed Abu Maraq , תושב הרשות העובד במשרד הבריאות הפלסטינאי ולמד כאן…

בתוך כך פרסם האקר ישראלי המכונה עומר כהן, ואימץ לעצמו את הכינוי 0xOmer, פרטי כרטיסי אשראי סעודיים. (אולי גם כאן ה-Bin Database יכול לאמת שאלה באמת מספרי כרטיסים מסעודיה…)

מילה אחרונה על השעה המופיעה באתר: הזמן המקומי של האתר משקף, לדעתי, את העובדה שההאקר 0xOmar אינו תושב מקסיקו אלא תושב סעודיה ומכאן הזמן המקומי שנצפה – שעה אחרינו.

לסיכום

המצב מדאיג ועם זאת, חשוב לחזור ולומר שאין כאן איזו פעולת האקינג מתוחכמת. נהפוך הוא: זו אינה יותר מפרצה קוראת לגנב. הגניבה היא החלק השולי, ואילו פרצת האבטחה הנה הבעיה המרכזית. ניתן באמצעים סבירים ובהשקעה נמוכה להעניק את מינימום אבטחת המידע המתבקש לכל אתר ואתר, ועל ידי כך למנוע מקרים כאלה בעתיד.

ההאקר הסעודי ייתפס בסופו של דבר, אולם אם לא ייעשה כאן שינוי שיחל בתקינה מתאימה, דרישות מחמירות בכל הקשור לאכסון מאגרי מידע מכל סוג שהוא, ובתוך כך שמירת מספרי כרטיסי אשראי והדרכה מתאימה לדרך הנכונה לעשות זאת – יבוא בעתיד הקרוב “האקר סעודי” חדש.

תודה לחפרפרת- Perfect Beat

מיכאל האפרתי haephrati@gmail.com

חגורה כתומה

אבא יקר. אם היית יודע שבתך עומדת לנהל קרבות ולהאבק ב-13 גברים בזה אחר זה, מה היית עושה?

ביום חמישי האחרון לקחתי הפסקת מההתעסקות בהאקר הסעודי ובאתי לראות את אימון ההסמכה של דנה, בתי הבכורה.

היא נלחמה (בעודי צופה …) מול 13 גברים בזה אחר זה! הרגשתי גאווה עצומה! היא הביסה אותם אחד אחד…

  

   

  

  

  

המאמן שלה, און גולן, אימן את שני האחיינים שלי כששירתו כלוחמים בשיטת 13 ופשוט אין כמוהו!

בסופה של סדרת הקרבות דנה קיבלה חגורה כתומה ומתנה, חליפת ג’יאוג’יטסו חדשה. מתנה מאון, המאמן שהוא גם חבר.

  

איך סגרתי להאקר הסעודי את החשבון

ההאקר הסעודי שכינויו 0xOmar, התראיין מספר פעמים לכלי תקשורת ישראלים, על פי רוב, בדרך של החלפת שאלות ותשובות דרך כתובת המייל שמשמשת אותו: 0xOmar@mail.ru. כך למשל ראיון ב-Ynet, ראיון באתר Gawker ותרגום שלו פורסם ב- Rotter, או ראיון עם כתב The Marker , כולם נעשו דרך המייל.

אני מצטער להודיע שבפעם הבאה שכלי תקשורת כזה או אחר ירצה לקיים ראיון עם 0xOmar, (ומן הסתם בהיעדר אפשרות לקבוע עם הבחור בבית קפה…), הוא יגלה שכתובת המייל ששימשה את ההאקר להפצת ההודעות השונות ובכלל לקיום קשריו עם העולם החיצון, לרבות קיום ראיונות מסוג זה, אינה קיימת עוד.

הבוקר הבאתי לסגירתה.

ב-5.12 לא התעצלתי ושלחתי מכתב תלונה. שלחתי עותק למחלקת ה-PR של החברה וגם לכתובת abuse@mail.ru. בכל נושא של הטרדה, חשד לעבירה או לשימוש לא חוקי / תקין, ניתן וצריך לפנות לabuse@ של ספק השירות.

חברת mail.ru, אשר כתובתה :

Mail.Ru Inc.

5F, 47-2-2, Leningradsky prospect

Moscow, 125167,

RUSSIAN FEDERATION|

רשומה באיי הבתולה הבריטיים (איך לא?).  היא מתהדרת ב-1833 עובדים, 9000 שרתים, וכמעט 29 מיליון כניסות בחודש. מנכ”ל החברה, Matthew Hammond, ניתן להשגה בטלפון  00-971-4434-8422 (באיחוד האמירויות ?!), או במייל: ir@corp.mail.ru.

וכך כתבתי…

From: Michael Haephrati

Sent: Thursday, January 05, 2012 9:05 PM

To: ‘pr@corp.mail.ru’

Cc: ‘abuse@mail.ru’

Subject: 0xOmar

Dear Mail.ru,

A Saudi hacker, named 0xOmar, is using a “mail.ru” email address to conduct illegal activity, including stealing hundred thousand of credit card numbers from databases, taking advantage of security vulnerability in these web sites.

See: http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4171932,00.html

http://www.capitalfm.co.ke/news/2012/01/saudi-hacker-publishes-israeli-credit-card-details-online/

He is using the following mail box:

0xOmar@mail.ru

Please advise.

Thanks,

Michael Haephrati

Israel

 התגובה האוטומטית, לא איחרה לבוא… פתחו לי תלונה מספר:  Ticket#2012010521061577.

—–Original Message—–

From: Support Mail.ru [mailto:support@corp.mail.ru]

Sent: Thursday, January 05, 2012 9:08 PM

To: Michael

Subject: [Ticket#2012010521061577] 0xOmar

*** Это письмо сформировано автоматически, отвечать на него не нужно ***

Ваша заявка «0xOmar» получена.

Дата: 05.01.2012 23:08.

Ей присвоен номер 2012010521061577. Просьба при ответах не изменять тему письма и присвоенный заявке номер.

В ближайшее время мы свяжемся с Вами.

Обработка Вашей заявки может занять до 5 дней.

Спасибо за понимание.

——————————–

С уважением,

Cлужба поддержки почтовой системы Mail.ru

***This message was created automatically by mail-delivery software. Do not reply to this message.***

You request was received at 05.01.2012 23:08.  It was assigned the following ID: «0xOmar»

Please, do not change the subject and your request ID in your replies to this message.

It takes up to 5 days to process your request. We will contact you as soon as possible.

Thank you!

——————————–

Sincerely,

mail support service

Mail.ru

והבוקר הגיעה התשובה – החשבון נסגר!

הודעה על סגירת חשבון המייל של ההאקר הסעודי, בתגובה לפניית מיכאל האפרתי

לא הסתפקתי בכך ועשיתי מה שנקרא “וידוא הריגה”. שלחתי מייל לידידינו עם הצעה לקיים ראיון…

עשיתי וידוא הריגה - רק ליתר בטחון...

ואכן החשבון לא קיים יותר…

התגובה - אין אפשרות להעביר מייל לחשבון זה

לידיעת מי שמעוניין לפתוח חשבון מייל בMail.ru, זה דף הרישום. ברם למי שעשוי לחשוב (כמוני) שעכשיו, כשהכתובת התפנתה, למה לא לתפוס עליה בעלות, אענה שמאחר והחשבון נחסם, לא ניתן לפתוח כתובת מייל בשם זה. ניסיתי…

אם עומר לא יכול לקבל את הכתובת הזו, אף אחד לא יכול...

כפי שאתם רואים, הופיעה רשימה של שמות חליפיים.

אם בכל זאת ירצה עומר להמשיך להשתמש בשירותי המייל של הספק הרוסי Mail.ru, מן הסתם תופענה לו רשימת השמות שהופיע לי כשניסיתי, ואולי כדאי לשים עין על רשימה זו למקרה שהוא יבחר באחד השְמות בפעם הבאה שיעשה שָמות…

אני לא משלה את עצמי… בזמן שכתבתי מאמר זה הוא יכל להספיק לפתוח תיבה חדשה, ומן הסתם גם עשה זאת כשגילה שהמייל שלו חתום, ועם זאת, נקודת המוצא שלי הייתה אותם ראיונות שהוא העניק באמצעות המייל, לאחר שפרסם כתובת זו לצד הצהרותיו. אין זה דבר שבשגרה שכלי תקשורת מקיימים ראיון במדיום זה, משום שקשה לאמת את זהות המרואיין. מכאן שאם עכשיו יפתח כתובת חדשה,  יהיה לו קשה יותר לטעון שזה באמת הוא (כל אחד יכול לפתוח כתובת בשם 0xOmar@gmail.com וכד’) ולקבל במה להפצת המסרים שלו ומידע כזה או אחר.

מיכאל האפרתי

haephrati@gmail.com

איך מתודת Two Factor Authenrication יכלה למנוע שימוש לא מורשה בכרטיסי אשראי

(פוסט זה נבחר ל”נבחרי השבוע 6.1.2012 בNewsGeek).

פרשת גניבת מספרי כרטיסי האשראי יצרה בהלה רבה והותירה רבים בתחושה של היעדר ביטחון בדבר שעד כה נחשב בטוח, והוא רכישה מקוונת בכרטיס אשראי.

חקירה מעמיקה יותר העלתה שהמחדל היה במספר אתרים אשר בניגוד לכל הכללים והנהלים, שמרו מספרי כרטיסי אשראי מלאים בצירוף פרטים מזהים נוספים באופן לא מוצפן ולא מאובטח. ההאקרים אינם ממש האקרים אלא עוברי אורח שעברו באתרים אלה. ראו אור ודלת פתוחה (בעוד שאיש אינו בבית), ופשוט נכנסו ולקחו. לא צריך מומחיות מיוחדת על מנת לעשות את מה שהם עשו.

הבעיתיות באופן הרכישה המקוונת כיום

על מנת להציע פתרון לבעיה, יש לתת את הדעת לאופן שבו מתבצעות רכישות באינטרנט. כיום, וברוב החנויות או האתרים, די בכרטיס אשראי תקף על פרטיו (מספר, תוקף ו-3 ספרות מאחור) על מנת לבצע רכישה. כאן טמונה הבעיה. נכון שלו נמנעו אותם אתרים מלהחזיק מספרי כרטיס אשראי של לקוחות, או דאגו להצפין אותם בהצפנה העומדת בתקן, לא ניתן היה להשיג את פרטיהם, ברם אם יתבצע מעבר לאימות מורכב יותר, לא תהיה כלל פירצה הקוראת לגנב.

מתודת Two Factor Authenticaiton

Two Factor Authentication – אימות באמצעות שני אופנים, הנו מושג באבטחת מידע שפירושו אימות אשר מתבצע על ידי שני אמצעים, האחד, פיסי (או בג’רגון המקצועי – Something you have), והשני, מידע (או something you know).

עכשיו, קחו מושג זה צעד קדימה ובהנחה שאופן ביצוע רכישות מקוונות ישתנה ויתבסס על צורת אימות זו, והנה ונגנב מספר כרטיס האשראי שלך, הרי שהמספר נופל תחת הקטגוריה – something you know, בעוד שהמרכיב הנוסף, שהנו פיסי, לא יהיה בידי ההאקר, ומכאן שלא יגרם כל נזק.

מתיאוריה לפרקטיקה

הפרקטיקה הנדרשת כאן יכולה להתממש בדרך כל אביזר שכל בעל כרטיס יקבל. האביזר יציג מספר אקראי אשר יאומת על ידי אתר הרכישה כאותנטי, וללא הקלדת מספר זה (המשתנה בכל לחיצה על כפתור ההפעלה של האביזר) לא ניתן יהיה לבצע רכישה. למרות שחברות אשראי, במיוחד ביפן, נותנות לכל לקוח אביזר כזה, והשימוש בשיטה זו הפך שם לסטנדרט, יש שיטות נוספות ליישום המתודה. למשל, קבלת מסרון ובו מספר בן 4 ספרות, שונה בכל פעם. מאחורי שיטה זו עומד הרעיון שמספר הכרטיס הוא המידע שידוע (something you know), בעוד שמכשיר הטלפון והימצאותו ברשות המשתמש הנו (something you have).

כיוונים נוספים

ניתן לפתח שיטות נוספות על בסיס השילוב בין פרטי כרטיס לכתובת IP או מידע חד ערכי המשוייך למחשב נייד או טלפון נייד, ברמה של MAC Address או HardwareID המיוצר באופן אחר, ועל ידי כך להבטיח הגנה מקסימלית נגד שימוש לא מורשה בכרטיס אשראי.

מאות אלפי פרטי כרטיסי אשראי ישראלים נגנבו על ידי האקרים סעודים – מה עושים?

אנשי חברות האשראי, מומחי אבטחת מידע, בנק ישראל ושאר הציבור בהלם לאחר שפרטים מלאים של אלפי כרטיסי אשראי נגנבו על ידי האקרים סעודיים ופורסמו.

במאמר זה אנסה להסביר כיצד להגן את פרטי כרטיס האשראי ולמנוע דליפת פרטיו.

עד כה נחשב שימוש בכרטיס אשראי באתר אינטרנט כדבר בטוח, ויתרה מכך, אם היו לציבור חששות בתחילת עידן הרכישות המקוונות, הרי שחששות אלה התפוגגו עם השנים ויותר ויותר אנשים הצטרפו למעגל הרוכשים במה שנקרא “עיסקה במסמך חסר”, כלומר עיסקה שבה בעל הכרטיס אינו נדרש להציג את הכרטיס הפיסי או לחתום על שובר רכישה.

למעשה, יותר ויותר עסקאות הנן במסמך חסר ונשאלת השאלה כיצד נשמרים ומוגנים פרטי כרטיסים אלה. התשובה המתבקשת, לאור החדשות האחרונות היא… לא כל כך טוב. לפי מבחן התוצאה, אם מספרם של כל כך הרבה כרטיסים דלף, משהו פגום בתהליך.

גם בעולם הלא מקוון ניתן לשים לב להבדלים בין בתי העסק שנותנים לך קבלה בה מופיע מספר הכרטיס שלך במלואו (ויש כאלה), לעומת אלה שבקבלה, רוב הספרות מופיעות ככוכביות ורק 4 הספרות האחרונות מופיעות. באינטרנט יש רמות שונות של אבטחה אשר בראש ובראשונה נקבעות על ידי החותמת של האתר.

אתר מאובטח

אתר מאובטח יתחיל בhttps, ואלה המאובטחים עוד יותר יופיע על סרטיפ ירוק. ניתן ללחוץ על הסרטיפיקט ולקבל את פרטיו:

טיפ: גם אתר לא מאובטח עלול להתחזות ככזה. אחת הדרכים לבדוק היא כזו: אם הכתובת היא https://website.com ותכנסו לhttp://website.com אתר מאובטח יפנה אתכם לhttps, בעוד שאתר לא מאובטח, יעלה באופן שהקלדתם (https או https).

אז לפני הכל, לא מוסרים פרטי כרטיס לאתר שאינו מתחיל בhttps וכולל חתימה מאומתת (להבדיל מחתימה שפג תוקפה או שהגורם שהנפיק אותה אינו מוכר). אחד הספקים המוכרים והמהימנים הוא VeriSign, חברה שנרכשה על ידי Symantec.

עכשיו, כדי להציע דרך פשוטה יחסית ועם זאת יעילה לאמוד את הסיכון לפני הקלדת פרטי כרטיס האשראי שלך באתר של חנות מקוונת, אני ממליץ לבדוק את הדברים הבאים:

איזה פרטים נשמרים בביקורים הבאים שלך

נכון שהפריצה המסוכנת ביותר תהיה לבסיס הנתונים של מפעיל האתר, שם שמורים פרטי כרטיסי האשראי במלואם, אולם סכנה נוספת הנה פריצה לחשבונות של משתמשים באתרים אלה. במקרה כזה, הקראקר יהיה חשוף פחות או יותר למה שאתה נחשף אליו כשאתה נכנס עם שם משתמש וסיסמה לגיטימים. אז מה מופיע כשאתה נכנס לפרטי החשבון, ובמיוחד העמודה finance או payment options, וכד’? האם באפשרותך לראות את פרטי כרטיס האשראי בו השתמשת, או שכרטיס זה מופיע בצורה חלקית (למשל כינוי או 4 ספרות אחרונות)? אם הכרטיס מופיע באופן חלקי, יהיה קשה יותר לקראקר להשיג את פרטיו.

האם אתה נדרש להקליד פרט כלשהו לפני רכישה, גם כשפרטי הכרטיס שמורים

באבטחת מידע נעשה שימוש בעקרון לפיו על מנת לפתוח דלת, עליך לספק מידע משני מקורות שונים. למשל משהו שיש לך (לדוגמה: התקן אבטחה פיסי), ומשהו שאתה יודע (לדוגמה: סיסמת כניסה). כאשר למרות שפרטי כרטיס האשראי שמורים, אתה מתבקש להקליד את 3 הספרות שמאחור, קרוב לוודאי שספרות אלה אינן שמורות בבסיס הנתונים של האתר, אלא מאומתות בדרך של אלגוריתם (סודי שידוע רק לקומץ עובדי חברות האשראי הגדולות) שמאמת את 3 הספרות מול מספר הכרטיס כולו.

מי ספק שירותי הסליקה של האתר

אתרי רכישות מקוונות, אינם פועלים ישירות מול חברות האשראי (ויזה, מסטרכרט, וכד’), אלא נעזרות בשירותי חברות שמספקות שירותים אלה. ברוב המקרים פרטי כרטיס האשראי לא נשמרות בחנות אלא אצל אותו ספק, וטוב שכך. בדרך כלל, ברגע הרכישה, אתה מועבר לדף מאובטח של ספק הסליקה, ורואה את השם והלוגו שלו, או Powered By. לדוגמה: PayPal.

השתמש בעצמך בשירותי PayPal או דומה

ברגע שאתה מחזיק חשבון בPayPal, אינך צריך למסור את פרטי כרטיס האשראי שלך בחלק גדול מהרכישות, כל עוד בית העסק מאפשר רכישה דרך PayPal. באופן זה מתווספת שכבת הגנה נוספת, ובמהלך הרכישה אתה מופנה לאתר PayPal, עושה לוג אין, ומאשר את הרכישה (מבלי להכניס את פרטי כרטיס האשראי), וPayPal מאשרים את העיסקה ומחזירים אותך לבית העסק. לאחרונה החלה חברת PayPal לפעול בישראל והיא מאפשרת גם לישראלים בעלי חשבון בנק ישראלי להחזיק חשבון ולבצע תשלומים.

כרטיס אשראי חד פעמי

לזהירים במיוחד, קיימים שירותים המנפיקים מספר כרטיס לשימוש חד פעמי. לאחר שימוש זה הכרטיס חדל מלהיות פעיל.

היזהרו מהוראות קבע למיניהם

במצב רגיל, תתבקשו להכניס מחדש לפחות חלק מפרטי כרטיס האשראי ברכישה חוזרת באתר. יש חריג אחד והוא חיוב מתמשך. הוראת קבע. כאשר נתתם אישור לחיוב כזה, בית העסק מחזיק את פרטי הכרטיס המלאים וכך גדל הסיכון שאתם לוקחים. לכן ההמלצה היא: לא לחתום על הוראות קבע בכרטיס אשראי ולבצע את התשלום הקבוע, ידנית, חודש בחודשו.

איזה מידע ניתן לשלוף מהמחשב שלך

כתבתי על כך במאמרים אחרים. בכל גלישה או מילוי טופס כזה או אחר, נשמרים במחשב פרטים שניתנים לשליפה בעתיד. על פי רוב לא יכלול מידע זה מספרי כרטיס אשראי, אולם כן יכלול מידע אישי אחר כמו מספר תעודת זהות, כתובת, טלפון וסיסמאות שהודלקו לאתרים השונים. בנוסף עשויים להישמר פרטי חשבון בנק ולפחות חלק מפרטי הגישה לבנקאות באיננרנט.

כיצד למנוע? להשתמש בפיירוול חזק הכולל אנטי וירוס, ולהריץ סריקה מלאה (זו שאורכת שעות) באופן תדיר.

קיימת דרך לבדוק איזה מידע שמור במחשב. מידע זה נשמר בדרך קבע באזור בשם Protected Storage. ישנם כלים המציגים מידע זה. לדוגמה הכלי הבא. ניתן לחפש “Protected Storage Viewer” על מנת למצוא כלים נוספים. על מנת למנוע שמירת מידע זה, יש להשיב בשלילה על השאלה המופיעה “האם לשמור את ה… “. הודעה זו מופיעה בכל עת שנרשמים לאתר חדש או מקלידים סיסמה בפעם הראשונה. זה אמנם נוח, אבל פחות בטוח.

היזהרו מפישינג

פישינג הנו כינוי לתרגיל מלוכלך שבו מבקשים מציעים לכם עזרה או מתריעים על בעיה אותה אתם צריכים לפתור, כאשר למעשה, גונבים לכם מידע באמתלה כזו או אחרת. לדוגמה, הודעה על כך שהגישה לבנקאות באינטרנט נחסמה וכדי לבטל את החסימה יש להכנס ללינק הבא.

קל לזהות אתרים אלה, והסימן הראשון הוא שהכתובת אליה אתם מופנים שונה מזו של מי שכביכול פונה אליכם. לדוגמה, אתם מקבלים מייל מבנק לאומי וגם על הלינק שמופיע בגוף המייל כתוב: leumi.co.il אולם זו אחיזת עיניים. כאשר עולה הדף, תראו שהכתובת שונה לחלוטין. על פי רוב, כלל לא בישראל. לעיתים, ישקיע ההאקר וירכוש דומיין בעל משמעות כמו banksecurityservice אולם גם אז, אין ליפול בפח. שם הדומיין צריך להופיע במלואו בסוף הכתובות לפני כל דבר שמופיע לאחריה.

לדוגמה:

https://xxxxxxxx.leumi.co.il/yyyyyyyyy

בסדר

http://leumi.co.il.xxxxxxxx/yyyyyyy

לא בסדר

הסיבה: ה”xxxxx” יכול להיות כל דומיין וניתן להוסיף כל דבר לפני שם הדומיין אולם לא אחריו. ה”yyyy” הוא שם הדף או הקוד שמורץ באותו רגע.

וכמובן, אם הכתובת לא מתחילה בhttps ירוק, אל תתנו אמון באתר.

אתרי הפישינג בנויים על ידי דף מזוייף שמפנה את המידע שאתם מקלידים להאקר, אולם שאר הדפים והלינקים מועתקים אחד לאחד מהאתר האמיתי של הבנק, לכן אם לחצתם על about us, והגעתם לדף האמיתי של הבנק או חברת האשראי, זה עדיין לא אומר שהאתר אינו מזוייף.

דרך נוספת לעלות על אתרים כאלה: הכניסו מידע כיד הדמיון הטובה ותראה כמה בקלות מידע זה מתקבל ללא עוררין. ראו למשל את המאמר הבא.

כמה קשה לנחש מספר כרטיס אשראי

סוגיה נוספת, לכאורה פחות רלוונטית, נוגעת למבנה כרטיס האשראי. בשנת 1998 פיתחתי מערכת דירוג אשראי, והשתתפתי במספר פיילוטים עם חברות האשראי בישראל. בלי להכנס לפרטים חסויים, ניתן לומר שלהאקר שידועים 4 הספרות האחרונות של כרטיס אשראי, סוג הכרטיס ופרטים נוספים, יכול מהר יחסית לנחש את מספר הכרטיס. 8 הספרות הראשונות הן פונקציה של סוג הכרטיס (למשל: 4 שייך לויזה), מדינה, סוג הכרטיס ושם הבנק. למעשה, קיים בסיס נתונים פחות או יותר זמין לכל בשם Bin Database בו ניתן לשייך את הספרות הראשונות לפרטים אודות הכרטיס ולהפך (כלומר אם האקר מכוון לכרטיסים ישראלים, יש לו פחות קומבינציות לבדוק). נוסף לכך מנגנון ספרת ביקורת שנועדה למנוע הונאה וזיופים אולם במקרה הזה (של “הינדוס הפוך”) פועלת לטובתם משום שהיא מצמצמת עוד יותר את המספרים האפשריים שמשלימים למספר ש-4 הספרות האחרונות שלו נתונות. במאמר מוסגר, ניתן למעשה לייצר מספר כרטיס אשראי שכלל אינו קיים תוך שימוש באלגוריתמים שזמינים באינטרנט, כולל הסוד השמור מכל – והוא הלוגיקה מאחורי 3 הספרות בגב הכרטיס. אני מעריך שמי שמחפש מאד, ימצא גם את הדרך להפיק ספרות אלה בצורה לוגית.

איזה פרטים באמת נגנבו

כאן המקום לתת מידע ספציפי יותר אודות ההאקר, ששמו 0xOmar, והאתר בו פורסם הלינק להורדת פרטי כרטיסי האשראי. מדובר בקובץ מכווץ בפורמט zip אשר הועלה לשירות העלאת קבצים בשם Multiupload. השירות הסיר את הקובץ בטענה (המוצדקת כמובן) שהקובץ מפר את תקנות האתר.

זו הכתובת של הקובץ שהוסר: http://www.multiupload.com/OM1S9YLZKV

לסיכום

על אף תקפות העצות במאמר זה, אין דרך למנוע דליפת פרטי כרטיסי אשראי ולמרות זאת כל אחד מוגן כל עוד הוא בודק את דף החשבון באופן קבוע ומתריע על כל עיסקה לא מזוהה. במקרה כזה, החשבון יזוכה, וחברות האשראי נותנות אחריות מלאה על כל שימוש בלתי מורשה בכרטיס.